פסק-דין בתיק תא"מ 5894-02-09

לפני תביעה במסגרתה עותרת התובעת כי בית המשפט יורה לנתבעים לפצותה בגין נזקים אשר שנגרמו לה עקב הפרת הסכם שנחתם בינה לבין חברת א. נטורל קוסמטיקס בע"מ- נמחקה ( להלן: "החברה").

בכתב התביעה טענה התובעת כי ביום 29.3.2006 נחתם בינה לבין החברה, הסכם הפצה בלעדי, במסגרתו התחייבה התובעת להפיץ את המוצרים המיובאים על ידי החברה בתחום של תוספי מזון וקוסמטיקה לרשתות הפארם השונות.

בין היתר, כלל ההסכם (לשיטת התובעת) התחייבות של החברה לזכות את התובעת בגין כל סחורה פגת תוקף אשר תושב לידיה.

לטענת התובעת, הצדדים פעלו במשותף בהתאם להסכם עד לתחילת שנת 2008, שאז החלו שיבושים באספקת הסחורה ובהמשך סרבה החברה לקבל בחוזר סחורה פגת תוקף אשר הצטברה במחסני התובעת.

בדיעבד נודע לתובעת, כי החברה מכרה את הזיכיון ליבוא מוצריה לצד שלישי, והחלה בהליכי פירוק מרצון, תוך ריקון החברה מכל תוכן.

כתב התביעה הוגש במקורו כנגד החברה וכנגד שני בעלי מניותיה ומנהליה, הנתבעים 2-3. בהמשך,  ועקב העובדה כי הנתבעת 1 פורקה וחוסלה ברשם החברות, נמחקה החברה מן התביעה בהתאם להחלטתי מיום 6.12.10, ונותר הדיון בעניינם של הנתבעים 2-3.

בעניינם של הנתבעים 2-3, טענה התובעת כי הנתבעים 2-3, נטלו את כספי החברה לכיסם, עשו שימוש לרעה במסך ההתאגדות, והכל מתוך מטרה לחמוק מן הנושים.

התובעת הוסיפה וטענה כי בהתייחס  לנתבע 2, יש מקום לחייבו במלוא חובותיה של החברה, שכן נתבע זה חתם על כתב ערבות אישי במסגרתו התחייב לפרעון כל חובותיה של החברה.

בבקשת הרשות להתגונן (מטעם הנתבעים 1-2) ובכתב ההגנה (מטעם הנתבע 3) טענו הנתבעים כי תקופת ההסכם בין התובעת לבין החברה, נקצבה ל-12 חודשים והמשכה הותנה בהסכמת הצדדים מראש, ליעדי מכירות מוגדרים.

משלא נקבעו יעדי מכירות כאלה, פקע ההסכם והשתנה מעמדה של התובעת תוך שהיא הופכת להיות משווקת מן המניין אשר אינה זכאית עוד, בין היתר, לזיכוי בגין השבת מוצרים פגי תוקף.

עוד נטען בכתבי ההגנה כי ההחלטה למכירת הזיכיון לצד שלישי, ובהמשך ההחלטה לפירוק מרצון של החברה, נבעו משיקולים כלכליים שלא היה להם כל קשר לתובעת, וממילא לא הופרו כנגדה התחייבויות כלשהן.

הנתבעים טענו כי לא מתקיימים החריגים הנקובים בהוראות הדין לעניין חיובם באופן אישי בחובותיה של החברה, וכי הנתבע 2 מעולם לא חתם על כתב הערבות נשוא הדיון.

מעל כל אלו הוסיפו הנתבעים וטענו כי התובעת לא הוכיחה כי כלל נגרמו לה נזקים כלשהם עקב האירועים נשוא התביעה.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ונתתי דעתי לטענות ולעדויות הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל.  להלן טעמיי:

המחלוקות בקליפת אגוז

א.      תקופת ההסכם ודרך התנהלות הצדדים לאחריה.

ב.       הפרת ההסכם.

ג.        חתימתו של הנתבע 2 על כתב הערבות.

ד.       הרמת מסך ההתאגדות ככל שהיא נוגעת לנתבעים 2 ו- 3.

ה.      הוכחת הנזק.